כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, כאשר תוקף רישיון הנהיגה שלו פקע וחלפו למעלה מ-6 חודשים, בניגוד לסעיף 10 (א) לפקודת התעבורה.
כן מואשם הנאשם כי נהג ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, בניגוד לסעיף 2 (א) לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) התש"ל 1970.
הנאשם כפר במיוחס לו וטען כי כלל לא נהג ברכב.
מטעם התביעה העיד סמ"ש מנחם הרפז אשר ערך את טופס ההזמנה לדין (
ת/1). העד העיד כי עמד מחוץ לניידת המשטרה במרחק של כ- 20 מטרים משער הכניסה ליישוב בת חפר, הבחין ברכב מגיע לשער היישוב ונעצר לביקורת ורישום על ידי השומר. העד העיד כי כאשר הורם המחסום, הבחין בנהג מקריח, שלבש חולצת טריקו אפורה מבחין בו ומיד פונה ימינה לעבר כביש הביטחון של היישוב. העד ציין בת/1 כי הספיק לרשום את מספר הרישוי של הרכב, תר אחריו ומצא אותו חונה ברחוב האורן ביישוב.
לדברי העד, שותפו יצא מניידת המשטרה, שאל את הנוסע אשר ישב בעת הנהיגה לצד הנהג, אשר עמד ליד הבית, אם הוא שנהג ברכב ואילו זה קרא לנאשם שיצא מהבית. העד העיד, כי מיד זיהה את הנאשם כנהג הרכב ואימת את פרטיו עם השומר בשער היישוב הרושם את פרטי הנהגים הנכנסים אל היישוב.
עד התביעה העיד כי לאחר בדיקה שערך, התברר כי תוקף רישיון נהיגתו של הנאשם פקע בחודש ינואר 2008 ולאחר רישום הדו"ח הציג הנאשם בפניו רישיון נהיגה זמני אשר תוקפו פקע ביום 30.10.09.
התביעה וויתרה על עדותו של השוטר הנוסף אשר נכח באירוע, מאחר וזה שוהה בחו"ל לתקופה ממושכת של כשלוש שנים.
הנאשם העיד כי לא נהג ברכב באותו היום. מאחר ולא חידש רישיון נהיגתו נוכח קנסות הרובצים על כתפיו, אשתו מסיעה אותו מידי בוקר לעבודתו כחשמלאי במקומות השונים, משם היא נוסעת עם חברה ללימודיה ומגיעה בצהרי היום לאסוף אותו לביתו. טוען הנאשם כי שהה כשעה בבית בו עבד עד שהגיעו השוטרים וטענו כי נהג ברכב.
מטעם ההגנה העידו:
אשת הנאשם, הגב' זיידאן רשא (עה/1), אשר תמכה בעדות בעלה והעידה כי היא זו שנהגה באותו היום.
מר עמי עדוי (עה/2), העיד כי עמד ליד הבית כאשר עד התביעה עצר לידו וביקש את רישיונות הנהיגה והרכב, לאחר שאמר לו כי הרכב אינו שייך לו, העיד עה/2 כי עד התביעה ביקש ממנו לקרוא לבעל הרכב אך הוא לא נענה לבקשתו.
דיון
הלכה פסוקה היא שניתן להרשיע אדם על סמך ראיית זיהוי יחידה, מבלי שהיה צורך בתוספת ראייתית בדמות "דבר מה" נוסף, אך נקבע כי על בית המשפט לנהוג בזהירות מרבית כאשר קיימת עדות יחידה בדבר זהותו של נאשם (ראו: ע"פ 10360/03
שדיד
נ'
מדינת ישראל , פורסם ב-"נבו", ניתן ב-02.03.06, פסקה 12 לפסה"ד של כב ' השופטת ארבל; ע"פ 339/08
עדיקה
נ' מדינת ישראל פ"ד ל (4) 106, 110; ע"פ 2218/06
הייב נ' מדינת
ישראל , פורסם ב-"נבו", ניתן ב-22.01.07, עמ ' 9, פסה"ד של כב ' השופט דוד חשין). בית המשפט אינו מחויב לקבל כעובדה את זיהויו של אדם על ידי עד וראייה זו ככל ראייה אחרת כפופה למלאכה של הערכת המשקל שיש ליתן לעדות ולזיהוי, שכן ביסודו של דבר עדות הראייה איננה אלא עדות סברה (ראו: ע"פ 347/88
דמיאניוק
נ' מדינת ישראל פ"ד מז (4) 353, 394; ע"פ 2331/08
קסטרו נ' מדינת ישראל , פורסם ב-"נבו", ניתן ביום 20.04.09, פסקה 13 לפסה"ד של כב ' השופטת ארבל).
באשר לראיית הזיהוי בית המשפט מחויב לבחון את התנאים והנסיבות שהתקיימו בעת ביצוע העבירה, ואשר יכולים, על פי מחקרים שנערכו, להשפיע על אמינות הזיהוי, כגון משך זמן החשיפה של העד בפני מבצע העבירה, את המרחק שביניהם, את התאורה שהייתה קיימת במקום ביצוע העבירה, את הזמן שעבר בין האירוע לזיהוי (ראו ע"פ 2331/08
קסטרו נ' מדינת ישראל , פורסם ב-"נבו", פסקה 13 לפסה"ד; ע"פ 10360/03
שדיד
נ' מדינת ישאל, פסקה 11 לפסה"ד, פורסם ב-"נבו", ניתן ב-02.03.06). ברקע בחינת משקלו של הזיהוי עומדת האבחנה בין מהימנותו של העד המזהה, לבין מידת השכנוע בנכונות הזיהוי עצמו. כלומר, יכול העד להימצא אמין ועדיין תוטל בספק אמיתות הזיהוי שביצע (ראו: ע"פ 492/02
עסל
נ' מדינת ישראל פ"ד נו (6) 935, 943; עניין
קסטרו לעיל, פסקה 13). הזיהוי של הנאשם צריך שיהיה מעל לכל ספק סביר ונטל ההוכחה מוטל על התביעה (ע"פ 6921/09
פלוני נ' מדינת ישראל, פורסם ב-"נבו", ניתן ביום 13.09.10, פסקה 15 לפסה"ד של כב ' השופט דנציגר).
עד התביעה העיד כי הנאשם נעצר על ידי השומר בשער כניסת היישוב לביקורת שגרתית ורישום פרטים כאשר הוא היה במרחק של כ- 20- 30 מטרים משער הכניסה. העד העיד כי משך רישום הפרטים על ידי השומר, הבחין בברור בפניו של הנאשם משך דקה - דקה וחצי כאשר מזג האוויר היה בהיר והראות הייתה טובה.
וכך העיד עד התביעה בבית המשפט:
" ראיתי אותו ממרחק של פחות מ- 30 מטר, זיהיתי אותו בוודאות. איך שהוא עבר את השער, ואת הביקורת של השומר בשער, במקום לנסוע לכיוון שלי דרך המלך לכוון בת חפר, פנה במהירות לכוון דרך הפטרולים שהיא צמודה לגדר המערכת של היישוב.
(עמוד 2 לפרוטוקול שורות 2-4).
ובהמשך בשורות 17-18: